הלכות טהרה וטבילה
א. מהי נידה
בהופיע הווסת אצל האישה או שמסיבה אחרת יוצאת מהרחם אפילו טיפת דם, אסור לבעל ולאשה לקיים יחסי אישות. הם אסורים אף בכל התנהגות של חיבה וחלות עליהם הרחקות שקבעו חכמים כפי שנפרט ונסביר בהמשך הדברים.
ב. התנהגות שבין איש לאשתו בימי נידתה
משעה שהאישה נעשית נידה ועד לאחר שטבלה, אסורים הבעל והאישה בחיי אישות ובכל קרבה גופנית של חיבה כגון חיבוק ונישוק ואפילו נגיעה זה בזה.
מבין ההרחקות, יש לציין במיוחד כי אסור להם לשכב באותה מיטה ומיטותיהם יהיו מרוחקות מעט זו מזו. אסור לבעל להסתכל במקומות צנועים שבגוף האישה ועל כן תקפיד האישה באופן מיוחד על לבוש צנוע בפני בעלה ביום ובלילה.
שאר ההרחקות הן:
- לא ישבו קרוב זה לזה, במושב אחד, באופן שיגעו זה בזה.
- לא יגעו אחד בשני באמצעות חפץ כל שהוא. לא יושיטו חפץ מיד ליד ואף לא יזרקוהו זה לזה.
- לא ישבו יחד על ספה קפיצית ועל כל מושב אחר שבו ניתן להרגיש את תנודות בן הזוג, כגון ספסל העלול להתנדנד, אלא אם כן יושב אדם ביניהם.
- האישה לא תציע את מיטת הבעל בנוכחותו.
- האישה לא תשכב על מיטתו הקבועה של הבעל בנוכחותו. הבעל לא ישכב ולא ישב על מיטת אשתו גם שלא בנוכחותה, ואף לא ישתמש בכרים ובכסתות שלה.
- האישה לא תיצוק לבעלה מים לרחיצת פניו, ידיו ורגליו ואף לא תגיש לו מים וכלים לרחיצה.
- בשעת האוכל יניחו על השולחן, ביניהם, סימן היכר מוסכם (ואפשר להניחו מבלי שאיש ירגיש בכך) כגון מאפרה, כד פרחים וכיו"ב או שישנו את מקום ישיבתם.
- כשאחד מבני הזוג מגיש מאכל או מוזג משקה לבן זוגו, יעשה זאת על ידי שינוי, ביד שמאל וכו' או יעשה זאת שלא בנוכחות בן הזוג.
- לא יאכלו מצלחת משותפת. הבעל יאכל שיירי אוכל או שתייה שהותירה אשתו רק לאחר שהעבירם לכלי אחר או אם אוכלם שלא בפניה.
- בשעת מחלה וכיו"ב, בשעה שהאחד זקוק לעזרת השני וקשה להם לנהוג כפי האמור לעיל – ישאלו רב כיצד לנהוג.
איסורי נידה בטלים לאחר שהדם פוסק והאישה טובלת במקווה טהרה. כל עוד לא טבלה האישה, ואפילו עבר זמן רב מאז פסק הדם – נשארים בעינם כל האיסורים, הטבילה מועילה רק אם נהגה האישה עד שעת הטבילה לפי הסדר דלהלן:
ג. הפסק טהרה
כשהדם פוסק, על האישה לבדוק אם היא נקייה לגמרי. בדיקה זו נקראת בפי חכמים "בדיקת הפסק טהרה". לפני הבדיקה תרחץ היטב סביב לאותו מקום. עליה לקחת פיסת בד לבן ונקי (יש לזכור לבדוק היטב את בד הבדיקה לפני הבדיקה כדי לוודא שאכן הוא נקי לגמרי), להכניס אותו עמוק עד מקום שיכולה ולבדוק את עצמה היטב?היטב בכל הצדדים בתנועה סיבובית. בדיקה זו יכולה להיעשות החל מסוף היום החמישי לתחילת הווסת. יש לזכור כי לגבי כל דיני נידה מסתיים היום עם שקיעת החמה, ולכן אישה שראתה דם ביום ג' אחרי שקיעת החמה, או ביום ד' לפני השקיעה תעשה את הפסק הטהרה ביום ראשון אחרי הצהרים לפני השקיעה.
אם נמצא על בד הבדיקה כתם בצבע הנוטה לאדום או לשחור, עליה לבדוק את עצמה פעמים נוספות עד שבד הבדיקה יהא נקי. מכל מקום, הבדיקה האחרונה חייבת להיות לכל המאוחר לפני שקיעת החמה. אם גם הבדיקה האחרונה אינה נקיה תבדוק האישה את עצמה למחרת (או לאחר מכן). בכל מקרה שנמצא כתם על בד הבדיקה, גם אם צבעו אינו נוטה לאדום או לשחור ואין שהות לבדיקה נוספת לפני השקיעה – יש לשאול רב אם הבדיקה נקייה כדין. לאחר שבד בדיקת הפסק הטהרה נמצא נקי, מנהג טוב לבדוק פעם שנייה. בבדיקה שנייה זו (הנהוגה רק אחרי בדיקת הפסק טהרה) משאירים את הבד במקום הבדיקה מלפני שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים.
מאותו רגע שהבדיקה הייתה נקייה כדין, עליה ללבוש לבנים נקיים בצבע לבן ולהציע כלי מיטה לבנים במיטתה, במשך שבעה ימים.
ד. שבעה נקיים
אחרי בדיקת הפסק טהרה, חייבת האישה – החל מיום המחרת – לבדוק את עצמה במשך שבעה ימים רצופים, פעמיים ביום, פעם בבוקר ופעם אחרי הצהרים לפני השקיעה. שבעה ימים אלה נקראים בפי חכמים "שבעה נקיים". כל הבדיקות תעשנה באותו אופן שבודקים בדיקת הפסק טהרה: האישה מכניסה פיסת בד רך ונקי עמוק עד מקום שיכולה ובודקת עצמה היטב בכל הצדדים בתנועה סיבובית. אם אינה יכולה לבדוק את עצמה בצורה כה יסודית כל שבעת הימים, תבדוק כך לפחות פעם אחת ביום הראשון ופעם נוספת ביום השביעי ושאר הבדיקות תעשה לפי יכולתה.
אם אינה יכולה לבדוק את עצמה כדין, וכן אם מצאה באחת הבדיקות כתם בגוון הנוטה לאדום או לשחור, עליה לשאול רב כיצד לנהוג. בכל מקרה שאינה יכולה לפנות למורה הוראה מיד, יכולה לפנות למחרת, שאם לא כן, היא מפסידה את הימים שעברו ותצטרך לעשות מחדש הפסק טהרה ולמנות שבעה נקיים.
מאותו רגע שהבדיקה הייתה נקיה כדין, עליה ללבוש לבנים נקיים בצבע לבן ולהציע כלי מיטה לבנים במיטתה.
לאחר שהאישה ספרה שבעה נקיים היא יכולה לטבול בלילה שלאחר היום השביעי, דהיינו בלילה השמיני לתחילת ספירתה. לדוגמה: אישה שעשתה בדיקת הפסק טהרה ביום רביעי אחר הצהריים, טובלת בשבוע שלאחר מכן, בלילה שבין יום רביעי ויום חמישי אחרי צאת הכוכבים. אם בעלה בעיר – לא תדחה את הטבילה ותטבול מיד כשמגיע זמן הטבילה. אם אינה יכולה לטבול אלא בשעות היום, תשאל שאלת חכם.
ה. ההכנות לטבילה
בעת הטבילה במקווה, צריכים המים להגיע לכל מקום בגוף. כמו כן יש לדאוג לכך שגם המקומות שהמים אינם חודרים אליהם בדרך כלל בשעת הטבילה, כגון הפה והאוזן, יהיו נקיים לחלוטין. ההכנות לטבילה נועדו להבטיח כל זאת.
ההכנות לטבילה הן:
- יש לגזור את הציפורניים בידיים וברגליים ולנקות אותן היטב. אישה הרגילה לגדל את ציפורניה במיוחד לשם נוי, תשאל רב כיצד לנהוג.
- לנקות היטב את הפה ובייחוד בין השיניים (ולא תאכל עד אחרי הטבילה). שיניים תותבות הניתנות להסרה - חייבים להוציא. ביום שלפני הטבילה ראוי לא לאכול מאכלים החודרים בין השיניים, כגון בשר וכיו"ב (בשבת וביו"ט – אוכלת בשר).
- יש להסיר תכשיטים, משקפיים וכד'.
- אם יש דבר המחובר או דבוק לגוף, כגון: דם קרוש בפצע שאינה יכולה להסירו, תחבושת גבס וכד' וכן אם עליה לשים צמר גפן באוזניים או שיש לה סתימה זמנית בשן, לא תטבול מבלי לשאול רב. ביום שלפני הטבילה ראוי לא לעסוק בדברים הנדבקים לגוף, כגון דבק פלסטי.
- יש לחפוף את הראש במים חמים. עליה להסתרק היטב ולהתיר את הקשרים שבשערות הראש ובשיער שבמקומות אחרים שבגוף. אין לטבול בשיער קלוע בצמה או אסוף בכל צורה שהיא.
- יש לרחוץ את כל הגוף במים חמים ובמיוחד מקומות שיש בהם קמטים וקיפולי עור כגון בתי השחי, וסדקי האצבעות וכן את העיניים, האוזניים, האף וכו' – כדי להסיר כל לכלוך וכל דבר שנדבק לגוף כגון שיירי דבק.
- טוב לעשות צרכי הגוף לפני הטבילה.
לאחר שסיימה את הכנותיה, עליה לוודא שניקתה את עצמה היטב ושהסירה כל דבר מחובר או דבוק לגוף (משום כך נוהגת האחראית על הטבילה במקווה לבדוק את גוף האישה לפני הטבילה). את ההכנות לטבילה אפשר לעשות גם בבית, אלא שבמקרה כזה תסתרק שוב לפני הטבילה. רצוי לדקדק ולהתחיל את ההכנות לפני שקיעת החמה ולסיימן סמוך לטבילה.
ו. מהו מקווה
הטבילה נעשית במקווה.
רחיצה באמבטיה או בבריכה איננה טבילה!
המקווה בנוי בצורת בריכה קטנה. ממדיו בדרך כלל כמטר וחצי על מטר וחצי וגובה המים בו כמטר ועשרים. הוא מחובר למעיין או לבריכה של מי גשמים לפי דיני מקווה. במקומות רבים מצופים רצפת המקווה וכתליו בחרסינה. המים חמים, נקיים וצלולים. לרוב מצויים תאים נפרדים לכל אישה ואישה ובכל תא – מקווה, אמבטיה, כיור רחצה, שולחן, כיסאות, מראה וקולבים וכן מכונה לייבוש שיער. במקוואות מרכזיים אפשר לקבל מגבת, סבון, שמפו ועוד. אמנם יש מקוואות פחות נוחים ומסודרים, אך המעוניינות יכולות לברר בקלות, אצל חברותיהן הנשואות, באלו מקוואות קיימים תנאים הנוחים להן.
ז. הטבילה
בשעת הטבילה צריכה האישה להימצא כולה בתוך המים. אסור שאפילו שערה אחת תישאר בחוץ. על האישה לעמוד על רצפת המקווה ולהתכופף קצת. הידיים אינן כפופות ואינן צמודות לגוף, הרגליים פסוקות מעט כדי שהמים יגיעו לכל מקום בגוף. מאותה סיבה אסור לקפוץ את הפה יותר מדי, להדק את השיניים, לעצום את העיניים בכוח או לקפוץ אגרופים. יש לדאוג לכך, שאישה היודעת את הדינים תהא נוכחת בשעת הטבילה ותשגיח שהטבילה תיעשה כהלכה. אחרי הטבילה, בעודה נמצאת בתוך המים, מברכת הטובלת את ברכת הטבילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה". אחרי הברכה נוהגות הנשים לטבול פעם שנייה וכך ראוי לעשות.